טיפול בתולעים אצל סוסים-מאת ד"ר נירית אלסר

תילוע סוסים
סוסים במרעה תילוע סוסים

תילוע סוסים

פרזיטים של מערכת העיכול יכולים לגרום לנזק פנימי נרחב ללא כל סימן המעיד על קיומם מבחוץ. פרזיטים פנימיים כמו תולעים, מורידים את יכולת הסוס לעמוד בפני זיהומים, גוזלים מהסוס הזנה יקרה ולעיתים גורמים נזק בלתי הפיך לאיברים פנימיים.
הסימנים לנגיעות לא תמיד נראים למרות קיומם של הפרזיטים בגוף, לעיתים רק לאחר התילוע נראה שיפור במצב החיה שהייתה נראית בריאה גם לפני הטיפול.
נפוץ יותר לראות את ההשפעה אצל חיות צעירות, זקנות או חולות. לרוב הסימנים כוללים ירידה במשקל או עליה איטית מידי במשקל, חוסר התפתחות בסייחים, מצב גופני ירוד, שיער ירוד, עייפות וכדומה. חלק מהטפילים גורמים לשלשול, ירידה בתאבון וקוליק. תולעים הנודדות לריאות יגרמו לשיעול והפרשות מהאף. במצבי נגיעות קשה בטפילים יתכן גם מוות.

ישנם יותר מ 150 מינים של פרזיטים פנימיים המדביקים את הסוס. היותר נפוצים ובעייתיים הם:

  • תולעים עגולות (strongylus גדולים וקטנים)
  • תולעים כרץ (ascarids)
  • תולעי סיכה (pinworms)
  • תולעי סרט (tapeworms)
  • רימות (Bots) של זבוב בשם גסטרופילוס

בבוגרים הבעייתים הם התולעים העגולות והרימות ואילו בצעירים התולעים העגולות והתולעי הכרץ.

מחזור החיים של רוב הפרזיטים כולל כמה שלבים – ביצה, זחל, בוגר. הביצה או הזחל יוצאים מהסוס עם הצואה ונמצאים בסביבה. הן נאכלים ע"י סוסים נוספים וכך מדביקים אותם. בתוך מערכת העיכול של הסוס הזחלים הופכים לבוגרים המתרבים. ישנם זנים של תולעים שהזחלים נודדים מחוץ למערכת העיכול וחוזרים אליה כדי להטיל את הביצים.

סטרונגיליד גדול – הזחלים חודרים את קירות המעי ונודדים בכלי הדם של מערכת העיכול. בכמויות גדולות הזחלים יכולים לגרום לנזק רב כמו אנמיה או קוליק ואף מוות.

סטרונגיליד קטן – הזחלים נשארים במערכת העיכול, מתחפרים בדפנות המעי וממגנים עצמם במבנה דמוי ציסטה. הזחלים שוהים כך מספר חודשים בהם אינם מושפעים מרוב חומרי התילוע. הזחלים גורמים נזק רב לדפנות המעי ויכולים לגרום לקוליק או שלשול.

תולעים כרץ – התולעת הבוגרת מגיעה לאורך של מספר סנטימטרים וכמעט בעובי של עפרון. בנגיעות גבוה בסייחים (בגילאים 3-12 חודשים) יכולים לגרום לחסימה במעי, בעיקר בעקבות תילוע ראשון שמתבצע בסייח עם נגיעות קשה. הזחלים נודדים דרך הכבד ומגיעים לריאות, לאחר שיעול הן מגיעות לחלל האף והפה ונבלעות חזרה למערכת העיכול שם הן משלימות את מחזור החיים.

תולעי סיכה – מטילים את ביציהם על העור סביב לפי הטבעת וגורמים לגירוד.

רימות – בד"כ לא גורמים לבעיה רצינית. הרימות נצמדות לדופן הקיבה ויכולים לגרום לנזק לדופן. הרימות יכולות לגרום לכיבים קטנים בפה אם נצמדות שם לפני בליעתן.

תולעי סרט – מגיעים למערכת העיכול של הסוס ע"י בליעה של יצורים קטנים (אקריות) המאכסנים את התולעת בגופם.

תילוע סוסים
סוסים במרעה תילוע סוסים

אבחון:

באמצעות מיקרוסקופ ניתן לזהות ביצים בצואה. ניתן לזהות באמצעות הביצים באלו טפילים מדובר ולספור את הביצים כדי לקבל רושם על רמת הנגיעות. נגיעות של 200 ביצים לגרם צואה נחשבת נגיעות נמוכה, ואילו נגיעות של 500-1000 ביצים לגרם צואה מעיד על משטר תילוע לא מספק. חשוב להבין שיש טפילים שלא מיצרים ביצים באופן רציף ולכן יתכן מצב בו תהיה ספירה נמוכה (או אפילו אפסית) למרות שבמעי הסוס ישנם זחלים רבים (שהם הצורה הצעירה של הטפיל ואינם מיצרים ביצים), לכן רצוי לקחת דגימה ממספר סוסים במקביל וכך להגדיל את הסיכוי למציאת הטפיל. את הטיפול יש לתת לכל הסוסים בחווה כיוון שזיהוי הטפיל ורמת הנגיעות מעידים על הנגיעות של כלל הסוסים בחווה.

תכשירי התילוע:

קיימים מספר תכשירי תילוע, רובם פועלים על טווח רחב של מיני טפילים. באופו כללי רצוי להשתמש בתכשירים בעלי טווח רחב, אך במידה ומאובחנת נגיעות ספציפית מומלץ להשתמש בתכשיר הספציפי לטפיל.
אין תכשיר שמנקה את הסוס ב 100%, אלא המטרה היא להפחית את הנגיעות לרמה נמוכה כך שהטפיל זניח בהשפעתו על הסוס.

Ivermectin, Moxidectin, Pyrantel, Piperazine, Oxybendazole, Fenbendazole הינם חומרים בעלי טווח פעילות רחב.
קיימים תכשירים לתילוע יומי, אלה יכולים להיות כדאים בסוסים הנמצאים במרעה. תכשירים אלה מונעים ביעילות הדבקה חדשה בזחלים אך אינם יכולים לפטור נגיעות קיימת ובנוסף אינם יעלים כנגד הרימות ולכן אינם מומלצים כטיפול בלעדי אלא בשילוב עם התכשירים לתילוע תקופתי.

פרוטוקול תילוע:

תילוע תקופתי יש לבצע אחת ל 2-4 חודשים.
נקבות בהריון יש לתלע כל חודשיים. שבוע אחרי ההמלטה יש לתלע שוב.
סייחים יש לתלע מגיל חודשיים ולחזור על התילוע כל חודשיים.
בסייחים מומלץ מאוד לתת את התילוע הראשון בחצי מינון ולאחר שבוע מינון מלא, בהמשך יש לתלע כרגיל. פרוטוקול זה חשוב כדי להימנע מחסימת מעי ע"י התולעי הכרץ, הנוטים להתקבץ יחדיו תוך תהליך הגסיסה.
מומלץ להחליף מידי פעם את סוג התכשיר כדי להימנע מיצירת עמידות לאותו חומר.
יש לשמור על ניקיון האורוות והגדרות ואין לפזר צואה בגדרה.

התכשירים הבאים מוצעים למכירה ללקוחותינו:

  • בימקטין (ivermectin)
  • אמבוטייפ (pyrantel pamoate)
  • איקווסט (moxidectin)
  • איקווסט פאראמוקס (moxidectin+praziquantel)

לכתבה נוספת אודות קוליק לסוסים לחצו פה.

קריאה מהנה,

דוקטור נירית אלסר

וטרינרית.

3 comments

  1. שמעתי על שיטה לבדוק בחווה במיקרוסקופ כמו שמתואר בכתבה ובמקום לתלע בשגרה לתת עפ"י הצורך. הרעיון מאחורי זה להימנע מלתת רעלים מיותרים. איפה אפשר ללמוד עוד בנושא?

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *